משרד עורכי דין ח.נועם טלפון לצור קשר: 037518402

משרד עורך דין ח. נועם ושות'

ביטול מינוי בן-ממשיך – האם אפשרי?

09/06/2016

בעקבות פס”ד בעניין ‘שעתל נ’ שעתל’ (תמ”ש 14900/07 תמ”ש 14901/07) שוב ושוב חוזר נושא מעמדו של הבן הממשיך בהקשר לזכותו בנחלת הוריו להכרעת בתי המשפט, כאשר הסיטואציה העומדת לדיון בעלת קווי דמיון משותפים בכל אחד מהסכסוכים. כידוע ברבים מהמושבים נוהגים הורים בעלי זכויות בר-רשות בנחלה למנות את בנם/בתם כבן-ממשיך. למינוי זה יש השלכות הן במישור האגודה והן במישור הקנייני בהקשר לזיקתו הקניינית של הבן למשק הוריו.

שוב ושוב חוזר נושא מעמדו של הבן הממשיך בהקשר לזכותו בנחלת הוריו להכרעת בתי המשפט, כאשר הסיטואציה העומדת לדיון בעלת קווי דמיון משותפים בכל אחד מהסכסוכים. כידוע ברבים מהמושבים נוהגים הורים בעלי זכויות בר-רשות בנחלה למנות את בנם/בתם כבן-ממשיך. למינוי זה יש השלכות הן במישור האגודה והן במישור הקנייני בהקשר לזיקתו הקניינית של הבן למשק הוריו.

ברם לדאבונם של רבים לא בכל מקום מתנהלים מערכת היחסים בין ההורים לבין הבן הממשיך על מי מנוחות; כך קורה לא אחת כי מחלוקות וסכסוכים בין ההורים לבן הממשיך או לבת-זוגו, גורמים להורים להודיע על ביטולו של מינוי הבן כבן ממשיך. ביטול זה אינו מתקבל בעין יפה אצל הבן אשר ציפה לקבל את משק הוריו ועל כן הבן מצידו, נאחז במינוי כ”בקרנות המזבח” וטוען כי מאחר והמינוי הושלם, הרי שיש לראות בזכויותיו כמתנה שאינה ניתנת לביטול והוא זכאי כי עם לכתם מהעולם של הוריו יהפוך הוא לבעל הזכויות בנחלה. ההורים מצידם, רואים את הנחלה כקניינם הבלעדי ודורשים מהבן לפנות את נחלתם.

קונפליקט בין אם לבנה כדוגמת האמור, הוכרע אך לאחרונה ע”י בית המשפט לענייני משפחה בכפר-סבא, במקרה זה האם – שרה שעתל שהינה אלמנה בת 99 שנה, ובעלת נחלה במושב עזריאל, חתמה בשנת 1973 על כתב התחייבות להעברת נחלתה לבנה עמרם, לא חלפו מספר חודשים והאם ביטלה העברה זו וזאת טרם רישום הזכויות על שם הבן בממ”י. חלפו 10 שנים נוספות והאם החליטה בשנת 1984 למנות את בנה עמרם כבן-ממשיך ואף שלחה על כך הודעה לסוכנות. לימים, בשנת 2006 עקב סכסוך שפרץ בין האם לבין כלתה, פנתה האם לסוכנות היהודית והודיעה על ביטולו של המינוי.

לביטול זה כמובן התנגד הבן, שטען ראשית כי הינו בעל הזכויות במשק מכוח העברה משנת 1973 ולחילופין כי מינויו כבן ממשיך (בשנת 1984) הושלם כדין, ועל כן מדובר במתנה שהושלמה אשר לא ניתן לבטלה וזאת במיוחד מאחר ולטענתו, שינה הוא את מצבו לרעה.

בעניין אשר בנדון העדיף השופט ויצמן לאמץ את גרסת האם שיוצגה ע”י עו”ד מזל דיין, קבע כי העברה הראשונה לא השתכללה ובטרם נרשמה בוטלה ע”י האם כדין.

הגם שנושא בן ממשיך זכה להתייחסות נרחבת מביהמ”ש העליון במספר הלכות (ראה פסק דין קוגלמס (ע”א 5136/91), ברמלי (ע”א 3836/93), אזולאי (ע”א 103/89), בצר (ע”א 2836/90) ועוד), הרי שבדכו המקורית חידש ביהמ”ש לענייני משפחה בכ”ס ואף לדעתנו קבע שתי הלכות חדשניות:-

לדעת השופט ויצמן, הענקת המשק לבן מכוח מינויו כבן ממשיך סותרת את סעיף 8 לחוק הירושה הקובע במפורש כי מתנה שניתנת לאדם על מנת שתוקנה למקבל אחרי פטירת נותן המתנה אינה בתוקף אלא באם נעשתה באמצעות צוואה. שונה המצב באם נקבע במפורש בחוזה של האגודה עם ממ”י כי הנחלה אינה מהווה חלק מהעיזבון שאז יהיה תוקף להתחייבות כלפי הבן הממשיך. אי לכך והואיל במקרה דנן לא נקבע קביעה כאמור בחוזה, לא היה במינוי כדי להעניק לבן הממשיך זכויות בנחלה.

עוד קבע כב’ השופט ויצמן; “שתי צפיות עומדות להן במגרשו של הבן הממשיך – צפייתו של ההורה המעניק, המצפה כי הבן המקבל יחזיק ויתחזק את המשק (וזאת לאורך ימי חייו של ההורה – הערה שלי – ע.נ.), וכן יחזיק ויתחזק את הוריו מחד, ומנגד, ציפייתו של הבן המקבל, כי המשק יעבור לרשותו אחרי פטירת ההורה. צפייה בצד צפייה, ויש לקיים ציפייתו של זה כשם שיש לקיים את ציפייתו של זה” (עמ’ 27 סעיף 58 פסקה שלישית).

הואיל ובמקרה דנן הבן הפסיק להתגורר בנחלה והשכיר את ביתו ואף ייצר חובות למשק, קבע ביהמ”ש כי התקיים התנאי המפסיק את המתנה והמתנה בכל מקרה בטלה.

פסק דינו של ביהמ”ש לענייני משפחה, אם יעמוד במבחן הערעור של ביהמ”ש המחוזי (שאמור לדון בערעור), יש בו משום חיזוק משמעותי לזכויות ההורים בעלי הנחלה בנחלתם אל מול הבן הממשיך, ולכאורה מאפשר לאלו לבטל את המינוי של הבן הממשיך. יחד עם זאת, יש לזכור כי מקום שהבן הממשיך הקים את ביתו בנחלה, יש לקבוע הסדר המפצה את הבן הממשיך בגין השקעותיו בבית שבנה.

* הכותב הינו עו”ד המתמחה בדיני אגודות שיתופיות.