משרד עורכי דין ח.נועם טלפון לצור קשר: 037518402

משרד עורך דין ח. נועם ושות'

חידוש פניה של האגודה השיתופית

עו"ד עופר נועם 11/22/2016

זמן רב טרם הקמתה של המדינה ועד סוף שנות השמונים פרחו האגודות השיתופיות בכל מגזרי המשק, ברבים מהמגזרים התשתית של הענף הונחה ע”י אגודות שיתופיות. התחבורה הציבורית כולה הורכבה מאגודות שיתופיות, רוב שירותי הרווחה ומוסדות התרבות, חלק נכבד ממערכת הבריאות ומהמפעלים וחלק מהעיתונים, הוצאות הספרים וקבוצות הספורט, נוהלו באמצעות קואופרטיבים. האגודות השיתופיות פרחו גם במגזר ההתיישבותי עם הקמתם של קיבוצים, מושבי עובדים ומושבים שיתופיים.

“אנחנו בעצם חברה קואופרטיבית גדולה שבתוכה נמצאות חברות
קואופרטיביות קטנות בעלות יעודים שונים.”

בנימין זאב הרצל, בספרו ‘אלטנוילנד’ (שנת 1902)

סקירה היסטורית

זמן רב טרם הקמתה של המדינה ועד סוף שנות השמונים פרחו האגודות השיתופיות בכל מגזרי המשק, ברבים מהמגזרים התשתית של הענף הונחה ע”י אגודות שיתופיות. התחבורה הציבורית כולה הורכבה מאגודות שיתופיות, רוב שירותי הרווחה ומוסדות התרבות, חלק נכבד ממערכת הבריאות ומהמפעלים וחלק מהעיתונים, הוצאות הספרים וקבוצות הספורט, נוהלו באמצעות קואופרטיבים. האגודות השיתופיות פרחו גם במגזר ההתיישבותי עם הקמתם של קיבוצים, מושבי עובדים ומושבים שיתופיים.

באותה תקופה שליטתה של הסתדרות העובדים הייתה ניכרת בכל תחומי החיים של חבריה ושל מרבית תושבי המדינה ועיקרון הקואופרציה היה עיקרון-על בחיי היום יום של כל חבר הסתדרות (שחבר באגודה צרכנית). אנשים נהגו לרכוש את כל צרכי חייהם וצרכי משקיהם ולמכור את כל התוצרת שלהם דרך האגודות השיתופיות השונות.

בשנות השמונים והתשעים החלה לנשוב רוח חדשה בעולם שבמהרה הגיעה גם לישראל ושינתה משמעותית את התפיסה הכלכלית במדינה. מתפיסות שנטו לכיוון של סוציאליזם, קואופרטיבים והתאגדויות עובדים ויצרנים, לתפיסות חדשות קפיטליסטיות של כלכלה חופשית ותחרותית, שבה היעילות כלכלית הפכה לערך העליון.

שינוי זה חלחל לתוך השלטון והחברה והביא אט אט לירידת כוחה של ההסתדרות כגוף כלכלי מרכזי ששולט במשק והשלכותיה של מדיניות זו הביאה להחלשת ואף להפסקת פעילותן של אגודות שיתופיות רבות ולגל הפרטות של נכסי המדינה והעברתם לידי השוק הפרטי.

המשבר הכלכלי בישראל באמצע שנות השמונים גרם להתמוטטות ארגוני הקניות והתפרקות רבים מהם, התמוטטות שהביאה עשרות קיבוצים, מושבים וכפרים שיתופיים למשבר כלכלי כבד. רבים הטילו את האשם למצב הקשה שליו נקלעו החברים בשיטה הקואופרטיבית והדבר הוביל להתרחקות מדרך החיים התיישבותית הקואופרטיבית ובכל מקרה להיחלשותה. המשבר הכלכלי במשק הישראלי שלא פסח על האגודות השיתופיות ואף הביא להתאבדויות של חקלאים, השאיר בחברי האגודות תחושה שהרעיון הקואופרטיבי נוסה, כשל ומוצה. עד היום מעמדן של חלק מהאגודות השיתופיות לא שוקם ובכל מקרה במקרים רבים תפקידם ההיסטורי של האגודות רוקן מתוכן. התוצאה מהמשבר האידאולוגי, שהושפע הן מהמשבר הכלכלי והן מהתפיסה הקפיטליסטית התחרותית שהתחזקה בארץ, הייתה “חיסול”, או דילול מרבית האגודות הצרכניות, וזאת הן בדרך של הפסקת פעילות והן בדרך של הפרטתם באמצעות מכירתם לגופים עסקיים.

בחלוף חצי יובל מאז ה”יציאה לדרך החדשה” מסתבר כי תקופת הזוהר של הקפיטליזם והשוק החופשי חלפה גם היא וברחבי העולם כבר הבינו שגם לשיטה זו, יש לא מעט פגמים. ישראל המחאה החברתית וקולות חוסר הריצוי מהמצב הכלכלי והחברתי יצרו הזדמנות פז ליצור שינוי משמעותי בשטח, עכשיו יותר מתמיד אנשים מחפשים מודלים חדשים לצרכנות, ולספקי שירותים שיאפשרו לנהל תאגידים באופן הוגן, הן לצרכן והן לספק, שמירה על תנאי שכר הוגנים לעובדים -עם פערים סבירים בין שכר מנהלי התאגיד לעובדיו, וכן הורדת יוקר המחיה. כבר היום ניתן לראות ניצנים של יוזמות קואופרטיביות חדשות בישראל, ביניהם קואופרטיב ‘שלנו’ ו”הבר קיימא” בתל אביב, מספר קואופרטיבים בתחום המזון האורגני ברחבי הארץ, הקואופרטיב הצרכני “העגלה” במצפה רמון, הקואופרטיב העיתונאי מגפון, הבנק הקואופרטיבי “אופק” שנמצא בהליכי הקמה ועוד רבים. אולם הגם שיוזמות אלו ברוכות אף אחת מהן טרם הניבה הקמת קואופרטיב אשר קרוב בגודלו ובהשפעתו על האוכלוסייה בדומה לקואופרטיבים המשמעותיים שהיו בישראל בתחילת דרכה, ולקואופרטיבים הקיימים ופועלים היום בעולם.

מצב הקואופרציה בעולם

בעוד שישראל הייתה בתחילת דרכה, כמדינה ואף קודם לכן בחוד החנית של מגזר הקואופרציות העולמי, הרי שמאז שנות שמונים הפכה מדינת ישראל ל”זנב” בהתייחס לפעילות הקואופרטיבית, ופעילות זו . נותרה מאחור בהשוואה לעולם. הקואופרטיבים בכלכלה העולמית הגדילו את כוחם והתפתחו בארצות המערב מאות סוגי של קואופרטיבים חדשניים, קטנים כגדולים, בכל מגזר שניתן להתאים לו קואופרטיב, כשארגונים חדשים אלו משנים את המציאות הכלכלית והחברתית בכל מקום שבו הם קמים. קיימים סיפורי הצלחה רבים בעולם, כמו הקואופרטיב הספרדי “מונדרגון” שצמח למימדי ענק והתפשט לארצות נוספות באירופה, או מדינת קוויבק בקנדה כמובילת מגמה בחקיקה חדשנית לקואופרטיבים. דווקא במדינות הנתפסות כקפיטליסטיות ושמרניות כדוגמת שוויץ תאגידי מזון (כגון “מיגרוס”)משגשגים בכל המדינה.

כדי להבין את סדר גודל של השגשוג העולמי של קואופרטיבים כדאי להביט על נתונים מהעולם :

  • מעל מיליארד איש ברחבי העולם חברים בקואופרטיבים.
  • מאה מיליון איש ברחבי העולם מועסקים ע”י קואופרטיבים.
  • בגרמניה וארה”ב 1 מכל 4 אנשים חבר בקואופרטיב.
  • בקנדה ובסינגפור המספר מתקרב ל-1 מכל 2 אנשים.
  • קואופרטיב המייפל הקנדי מספק 35% מייצור המייפל העולמי.

באנגליה סוכנות הטיולים העצמאית הגדולה במדינה היא קואופרטיב.קיימים כיום ברחבי העולם מאות אלפי קואופרטיבים, בתחומי הצרכנות, האשראי, החקלאות, הבניה והשיכון, היצרנות והמלאכה, קואופרטיבים שמאגדים צרכנים, או יצרנים, קואופרטיבים משולבים, קואופרטיבים שמכילים גם מניות משקיעים, קואופרטיבים שמונפקים בבורסה ועוד רבים אחרים. קואופרטיבים אלו מתחרים בהצלחה יתרה בשוק העולמי, כאשר מחקרים עדכניים רבים מצביעים על כך שמעבר לכך שקואופרטיבים מצטיינים בהוגנות ללקוחותיהם, תרומה לחברה ויצירת חברה צודקת יותר גם יעילותם העסקית עולה על זאת של חברות פרטיות, והן מובילות בתפוקת עובדים, וייעול עלויות.

מודלים חדשניים לעידוד הקואופרציה

עם התפתחות הקואופרטיבים ברחבי העולם נוצרו במקומות רבים מערכות מורכבות של שותפויות עם גורמים שאינם קואופרטיבים. בעבר קואופרטיבים היוו בעיקר התאגדות של קבוצה מסוג אחד, כמו יצרנים, צרכנים או עובדים, אולם כיום קמים ברחבי העולם סוגים חדשים של קואופרטיבים, שמכילים בתוכם את כל הפנים השונות של תחום העיסוק שלהם ומייצגים את כל סוגי האוכלוסיות יחד בקואופרטיב אחד. דבר זה התאפשר באמצעות חקיקה חדישה שמאפשרת לקואופרטיבים להנפיק סוגי מניות שונים לקבוצות שונות של אוכלוסיה, מניית עובד, מניית צרכן, מניית יצרן ואפילו מניית משקיע, כאשר החוק ומסמכי ההתאגדות של הקואופרטיב שומרים על הגנת הערכים הקואופרטיבים הכלליים והאני מאמין הייחודי של החברה בעוד הגמישות החדשה במבנה האחזקות של החברה מאפשרת לקואופרטיבים שונים ומגוונים לצאת לשוק.

כמו כן חוקי הקואופרטיבים החדשים פותרים או לפחות מקלים על אחד המכשולים הגדולים שניצבו מאז ומעולם בפני קואופרטיבים, היכולת לגייס הון חיצוני. בקואופרטיב הקלאסי ניתן לגייס הון רק מחברים הקואופרטיב ולא ניתן לגייס ממשקיע שאינו משתייך לקבוצה, לפיכך יכולתם של קואופרטיבים אלו לגייס הון מוגבלת מאד. במבנים החדשים של קואופרטיבים ניתן לגייס כסף ישירות ממשקיעים חיצוניים שאינם משתייכים לקבוצות השונות שמרכיבות את הקואופרטיב, אך שמאמינים ביכולותיו ובהצלחתו של הקואופרטיב ואשר מעוניינים להשקיע בו מכספם ולזכות, ביחד עם שאר חברי הקואופרטיב, בפירות הצלחתו. הקואופרטיבים החדשים נקראים במקומות שונים בעולם Multi-Stakeholder Co-oprative,Multi-Member Co-oprative או Solidarity Co-oprative.

מה הלאה? או חידוש פניה של האגודה השיתופית בישראל

הגיע העת לעורר את “הישנוניות” הקואופרטיבית שאחזה בישראל, לא לראות עוד באגודות השיתופיות שארית מן העבר, אלא לראות בהן פוטנציאל לעתיד טוב יותר, עתיד שבו אגודות שיתופיות פועלות להשגת טובת חבריהם הצרכנים או היצרנים, או מספקות לאנשים מקום עבודה שבו אתה לא רק בורג במערכת אלא בעלים ,שותף ומעורב.

ניתן ללמוד רבות מהניסיון שנרכש בעולם וגם בישראל בתחום הקואופרטיבים, לבחון בחקיקות שונות, במבנים של קואופרטיבים קיימים, בסיפורי הצלחה וסיפורי כישלון, ללמוד כיצד משמרים בסיס אידיאולוגי איתן, לצד גמישות עסקית שנדרשת מעסקים בשוק המודרני, להבין כיצד ניתן לתת לקואופרטיב כלים לשמר את הערכים הקואופרטיבים ולממש את המטרות שלשמן הוא הוקם.

השגת מטרה זו מחייבת חשיבה עדכנית שראשיתה בחינוך ומודעות של הפרט, יחד עם זאת אין די בכך- על הרגולטורים במשרדי הממשלה, והמחוקק לשנות פאזה, ולהבין שבעולם המודרני התפיסה הכלכלית כאילו תחרות חופשית הינה חזות הכל – חלפה מן העולם, ותפיסה זו מפנה את מקומה לתפיסה הרואה באינטרס החברתי, בדאגה לפרט, ולעובד כאינטרסים הראויים להגנה שאינם פחותים מאינטרס התחרות.

שינוי כאמור חייב בעיקר להיעשות מתחתית הפירמידה – על ידי האזרח שיכיר בכוחו הנוצר הן כמחזיק בכוח קניה אדיר, הן כמשפיע באמצעות כלי תקשורת אינטרנטיים, והן כמי שיכול להשפיע באמצעות כוח ההצבעה בקלפי, ולדרוש מנבחריו לאמץ אג’נדה חברתית.

שינוי כאמור דורש שינוי בדפוסי התנהגות, מודעות, ואמונה כי בעת הזו בכפר הגלובלי המשתנה- למקומו של היחיד יש תפקיד משמעותי ביצירת חברה הוגנת, שוויונית שמאפשרת סולידריות חברתית, הגנה על החלש, הקטנת הפערים וביטחון תעסוקתי.

עו”ד נועם עופר, מומחה לדיני אגודות שיתופיות
עו”ד קוכמן דודו, מזכ”ל כפרי האיחוד החקלאי